יום שלישי, 28 בפברואר 2017

רוצים לעשות שינוי? הנה כלים שיעזרו לכם!

מרביתנו אוהבים את השגרה, אנו אומרים No news – good news . השגרה היומית שלנו מלאה בהרגלים אותם אנו מבצעים באופן אוטומטי, אך שגרה זו כמעט ואיננה מאפשרת לנו לעשות שינויים בחיינו. יעדים חשובים שאנו רוצים להשיג בחיים טומנים בחובם את הצורך לרכוש ולהטמיע הרגלים חדשים וארוכי טווח.
פסיכולוג מאונ' סטנפורד, ב.ג. פוג, חקר במשך 20 שנה את היכולות של בני האדם לשנות הרגלים. הוא הגיע למסקנה שעל מנת ליצור שינוי הרגלים ארוך טווח, עלינו לאמן את המוח להצליח בביצוע שינויים והתאמות קטנות. בדרך זו נצליח לצבור ביטחון מאותן ההצלחות עד כדי שילובן בשגרה היומית שלנו. משימה זו דורשת שינוי התנהגותי פשוט שבקלות יכול להיטמע בשגרה הרוטינית של היום יום שלנו.

להלן 3 משימות פשוטות והשינוי ההתנהגותי ארוך הטווח מושג -
1. ראשית, הגדירו היטב את התוצאה הרצויה עבורכם, כלומר, היעד שאליו אתם שואפים להגיע.
2. הגדירו את המשימות הפשוטות שיובילו להצלחה. מהן ההתנהגויות שיקדמו אתכם? מהם אותם הרגלים קטנטנים שימקמו אתכם על מסלול ההצלחה?
3. ולבסוף מצאו את הטריגר המתאים, אתרו הרגלים שאתם מבצעים בשגרה שלכם והוסיפו להם הרגל חדש רצוי.

הרגלים קטנטנים אלו מבטלים את הצורך במוטיבציה גבוהה הדרושה לצורך ביצוע שינוי הרגלים בשגרה היומית שלנו. מוטיבציה אינה נשארת קבועה לאורך זמן ולפיכך, יש ימים בהם היא נמוכה מאוד. מסיבה זו, שינויים קטנטנים בשגרה אינם נתונים כלל להשפעתה של המוטיבציה שלנו ביום כזה או אחר. לדוגמה, ההחלטה על ניקוי רק שן אחת עם חוט דנטלי אחרי הצחצוח איננה עניין של מוטיבציה, וכך עם הזמן מבלי שתרגישו אתם תתחילו לנקות מס' שיניים רב יותר, כי למה לא, התחלתם כבר את המשימה אז כבר בטח "תפרגנו לעוד כמה שיניים".
משימה אחרת, יכולה לכלול נעילת נעלי ספורט ברגע שאתם מדליקים את המדיח בערב, ומבלי שתשימו לב הינה יצאתם להליכה (הרי כבר נעלנו את הנעליים...לא חבל :) ).
ומה אתם המנהלים יכולים לעשות כדי להטמיע הרגלים ולעורר מוטיבציה?
1. אתם יכולים להחליט שפעם ביום לאחר קריאת המיילים, אתם תענו למייל של אחד העובדים שלכם ובכמה שורות, לפני הדיון על הנושא העיקרי, תרשמו הערכה קצרה לעובד או תשאלו אותו שאלת התעניינות לשלומו או לשלום משפחתו.
2. אפשרות נוספת יכולה להיות, ההחלטה לאכול ארוחת צהריים עם העובדים שלכם פעם בשבוע אחרי ישיבת הצוות.
3. ניתן גם, להכניס לישיבת הצוות בכמה דקות אחרונות משחקון צוות קצר כמו שאילת שאלת טריוויה קטנה שתרענן ותמריץ את העובדים (אפשר גם לרשום את הניקוד כך שפעם בתקופה העובד שענה על מס' השאלות הרב ביותר יקבל שוקולד או הפתעה סמלית קטנטנה נחמדה אחרת). 
ולבסוף, חשוב גם לפרגן לעצמכם, ברגע שאתם צולחים את אותן המשימות הקטנטנות שהצבתם לעצמכם, עודדו את עצמכם והעריכו את העשייה הזו. זה אולי נשמע מיותר אבל ככל שתעודדו את עצמכם בכל הצלחה כך תרצו לממש יותר את ההרגל ואף להרחיבו.
לסיכום שינוי עשוי להיות משימה לא פשוטה, אך אם נדע לנהל אותה בצורה נכונה ונכניס הרגלים חדשים רלוונטיים שישתלבו בשגרה היומית שלנו, נצליח לסגל לעצמינו הרגלים בריאים יותר ומקדמים שיובילו אותנו להצלחה.

כמובן, אנחנו כאן לשירותכם תמיד בכל תהליך של שינוי גדול כקטן, 
נשמח לעזור ולסייע לכם להוביל אותו להצלחה בארגונכם.

מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:
www.coachu.org



 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי


טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640



יום רביעי, 4 בינואר 2017

כתבנו בעבר על כך שאושר ארגוני מהווה מרכיב קריטי להצלחתו של הארגון. ארגון מאושר הינו ארגון שיש בו עובדים יצירתיים יותר, בריאים יותר, הישגיים ומצליחים יותר. האושר הארגוני מדבק יותר מתחושות של תסכול ארגוני, שביעות רצון גבוהה מובילה למעורבות ולקיחת אחריות ולויאליות חזקה. במאמר זה נתמקד ביכולת שלנו כמנהלים למקסם את הפוטנציאל הארגוני ע"י יצירת ארגון מאושר.

האושר הארגוני אינו בהכרח מעוצב ע"י המציאות האובייקטיבית, אלא ע"י העדשה שדרכה העובדים חווים את הארגון. כלומר, 90% מהאושר לטווח הארוך אינו נקבע ע"י העולם החיצוני, אלא ע"י הדרך שבה המוח של העובדים בארגון מנתח את הסיטואציות שמתרחשות בו. המשמעות הגדולה העומדת מאחורי הצהרה זו היא שיש ביכולותינו להשפיע על המציאות הארגונית בכלל ותפיסת האושר הארגוני בפרט. חשוב לדעת כי, ניתן לנבא רק 25% מההצלחה של עובד בארגון באופן אובייקטיבי באמצעות רמת ה- IQ שלו לעומת 75% מההצלחה המנובאים ע"י התפיסה של העובד את מקום עבודתו כמקום חיובי, אופטימי ותומך חברתית, וכן, תפיסתו את עצמו כבעל יכולת להמיר מצבים של לחץ וסיכון לאתגרים ואפשרויות צמיחה.

נשאל- כיצד אנו כמנהלים נוכל לשנות את המציאות האובייקטיבית וליצור חוויה של אושר בארגון?

  • ראשית, העניקו תשומת לב חיובית, שימו לב לדברים החיוביים ולמה ש"עובד היטב" בארגון.
  • שנית, ציינו כוונות של הדברים החיוביים שאתם רוצים לשמר ולחזק בארגון (במקום הדברים שאתם רוצים לשנות).
  • ולבסוף בצעו מעשה אשר יצהיר על הכוונות החיוביות שלכם ויגשים אותן.

ארגון מאושר הינו ארגון ששם את האושר של העובדים בו בעדיפות העליונה.

בארגון מאושר ההנהלה שואלת באופן מתמיד את עצמה, עד כמה העובדים שלנו מאושרים? איך נוכל לגרום להם להיות מאושרים יותר? היכן נוכל להשתפר? מה נוכל לחזק?
  • על מנת לעשות כן, הכינו רשימה של העובדים הכפופים לכם.
  • ליד כל שם ברשימה תנו ציון מ 10 -0 עד כמה לדעתכם אותו אדם מאושר במקום עבודתו.
  • נסו לחזק השערה זו על התנסויות שחוויתם מול עובדים אלו בעבר.
  • לאחר מכן, יגיע השלב בו תרצו לבסס את הרשימה שלכם ע"י קיום שיחות משוב עם אותם העובדים.
  • בקשו מעובדים לדרג את רמת האושר הארגוני שלהם מ 0-10. תשאלו אותם מה גורם להם להיות מאושרים במקום עבודתם, ומה יכול לגרום להם להיות מאושרים יותר בארגון.
  • ולבסוף תשאלו אותם, כיצד לדעתם אתם יכולים להיות מנהלים טובים יותר?
  • בצעו מהלך זה של הערכה ומשוב כל שלושה חודשים- חצי שנה.
דפוס זה של הערכה ומשוב צריך להפוך לנוהל ולא ליפול בין הכיסאות של הדחיפות והשגרה הארגונית. כך תצהירו בארגון, ש"האושר של העובדים נמצא בראש סדר העדיפויות הארגוני", תממשו ותבססו את הצהרותיכם ולא תיפלו אל תוך קלישאות ארגוניות שיחלפו כלעומת שבאו.
זהו כלי אחד פשוט מיני רבים שיוכל לסייע לכם ביצירת תרבות של אושר ארגוני, אך יישומו מחייב מנהיגות איתנה שתוביל את התהליך החשוב הזה שבסופו אתם תהנו מארגון פרודוקטיבי ורווחים נאים.


פנו אלינו ונשמח לסייע לכם להוביל את ארגונכם למצוינות באמצעים חדשניים.


יום חמישי, 1 בספטמבר 2016

הקשר בין לחץ לאושר ולתחושת ה-well being

בשבוע שעבר הצגנו בפניכם הוכחות מחקריות כי עובדים מאושרים:
ü      פרודוקטיביים יותר ב-31%
ü       המכירות שלהם גבוהות ב-37%
ü      והיצירתיות שלהם גדולה פי 3 לעומת עובדים לא מאושרים.

כמו כן, הצגנו בפניכם 5 תרגילים פשוטים באמצעותם עובדיכם  יכולים לפתח  את תחושת ה- well-being שלהם ולמקם את עצמם (ואת ארגונכם) בדרך להצלחה.

במאמר האחרון שלנו בסדרת המאמרים בנושא "יצירת תרבות אושר ארגוני" בחרנו להציג בפניכם אסטרטגיה נוספת להגברת אושר:
רוצים להיות מאושרים יותר ? שנו את היחס שלכם ללחץ.

שנו את מערכת היחסים שלכם עם לחץ:
לחץ הוא גורם המשפיע על אושר בעבודה. ארגונים וחברות רבות מציעים תכניות להפחתת לחץ מתוך הבנה שלחץ פוגע ביכולת התפקודית.


אולם, הדבר אינו פשוטו כל כך, שכן, בבואנו לנתח התנהגות אנושית ועל אחת כמה וכמה התנהגות ארגונית חשוב לזכור שללחץ יש גם השפעה חיובית.

להלן מחקר בתחום:
שון אקור, חוקר מוביל בתחום האושר הארגוני,  עבד עם פייזר בפברואר 2011 וביקש ממנהלים בכירים למנות 5 חוויות שעיצבו את מי שהם היום. כמעט כל החוויות שמנו המנהלים כללו אירועים שהייתה בהם רמת לחץ גבוהה.
אחרי הכל, מעט אנשים צומחים ברגיעה. קראו כל ביוגרפיה תסיקו מסקנה זהה כי פעמים רבות, לחץ אינו מכשול לצמיחה, אלא הוא מהווה גם דלק לכך.
אז מה כן מהווה מכשול??
הנה הבשורה: מסתבר ,כי העמדה שלכם כלפי לחץ יכולה לשנות באופן דרמטי את הדרך שבו לחץ משפיע עליכם. (ראו סרטון בסוף המאמר).
במחקר שאליה קרום, פיטר סלוויי ושון אקור ערכו בבנק -UBS במהלך משבר הבנקים בארה"ב, ביקשו ממנהלים לצפות בווידאו 1 מתוך 2. הווידאו הראשון הציג לחץ כפוגע בביצועים והווידאו השני הציג  את הדרכים בהן לחץ משפר את המוח והגוף. כשהעריכו את הנבדקים 6 שבועות לאחר הצפייה, נמצא כי אלו שצפו בסרטון "לחץ משפר", קיבלו ציונים גבוהים יותר בשאלון הבודק את דפוס החשיבה של נבדקים לגבי לחץ. כלומר, הם ראו לחץ כמשפר לעומת פוגע בביצועיהם. נבדקים אלו חוו גם ירידה משמעותית בבעיות רפואיות ועליה משמעותית באושר שלהם בעבודה. לחץ הוא חלק בלתי נמנע מהעבודה. בפעם הבאה שאתם מרגישים עמוסים נסו את התרגיל הבא: הכינו רשימה של גורמי הלחץ איתם אתם מתמודדים. חלקו אותם ל-2 קבוצות- אלו שיש לכם שליטה לגביהם (כמו האינבוקס שלכם או פרויקט) ואלו שלא (הבורסה או מחירי הדיור). בחרו גורם לחץ אחד שיש לכם שליטה לגביו וחשבו על  צעד מוחשי שאתם יכולים לקחת כדי להפחית אותו. בדרך זו אתם יכולים לדחוף את המוח שלכם בחזרה לדפוס חשיבה חיובי ופרודוקטיבי.

מוכח שהגברת האושר שלכם משפרת את סיכויכם להצלחה. פיתוח הרגלים חדשים, תמיכה בעמיתיכם ועמדה חיובית לגבי לחץ הם דרכים טובות להתחיל בהן.

רוצים להטמיע בארגונכם תכנית להגברת האושר הארגוני?
פנו אלינו ונשמח לסייע.

 חברת  Coachvision מתמחה באסטרטגיה ופיתוח ארגוני ואישי בחברות וארגונים מובילים במשק. השיטות והכלים החדשניים שפיתחנו עבורכם מבוססים על מחקרים ממדעי המוח, הפסיכולוגיה וההתנהגות הארגונית.




נשמח לסייע לכם להוביל את ארגונכם למצוינות באמצעים חדשניים.
 בברכת שבת שלום,

איילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)


מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הירשמו באתר שלנו:

www.coachu.org

טלפון 09-7655592: 

יום חמישי, 11 באוגוסט 2016


רוצים להרוויח יותר כסף? ודאו שהעובדים שלכם מאושרים

בשבוע שעבר הצגנו בפניכם הוכחות מחקריות כי עובדים מאושרים:
  •     פרודוקטיביים יותר ב-31%
  •  המכירות שלהם גבוהות ב-37%
  • והיצירתיות שלהם גדולה פי 3 לעומת עובדים לא מאושרים.
    
היום נציג בפניכם 5 תרגילים פשוטים באמצעותם עובדיכם  יכולים לפתח  את תחושת ה- well-being שלהם ולמקם את עצמם (ואת ארגונכם) בדרך להצלחה.

ביולי 2010 "הדבורים של ברט", חברה למוצרי טיפוח עצמי, הייתה בתהליך שינוי משמעותי כשהחלה בהתרחבות בשוק הגלובאלי ב-19 מדינות מדינות חדשות. כשיש לחץ בארגון, בדרך כלל מנהלים רבים נוטים לקבוע פגישות תכופות ולהציף את המייל של כפיפיהם בדרישות דחופות. כתוצאה מכך מגבירים את רמת הלחץ והחרדה של כולם- מצבים כאלו מפעילים את האמיגדלה- החלק במוח שמעבד איומים וגונב משאבים מהקורטקס הפרה-פרונטאלי, אותו אזור במוח האחראי על פתרון בעיות אפקטיבי.
 אולם, מנכ"ל "הדבורים של ברט", ג'ון רפלוגל בחר באסטרטגיה אחרת:
1.      כל יום שלח מייל המשבח חבר צוות על עבודתו בהקשר להתרחבות הגלובאלית.
2.      הוא היה מפסיק מצגות ע"מ להזכיר למנהליו לדבר עם צוותיהם על ערכי החברה.
3.      בנוסף, הוא ביקש משון אקור, חוקר מוביל בתחום הפסיכולוגיה החיובית, ליצור סדנה בת 3 שעות לעובדים בנושא אושר ארגוני בתהליך ההתרחבות. הדגש של מנכ"ל החברה על עידוד מנהיגות חיובית שמרה על מנהלי החברה מעורבים ומלוכדים  תוך כדי שהם הופכים את החברה ממקומית לגלובאלית בהצלחה.
תוצאה זו לא מפתיעה. המחקר מראה כי כשאנשים עובדים עם דפוסי חשיבה חיוביים, הביצועים כמעט בכל רמה – פרודוקטיביות, יצירתיות , מעורבות- משתפרים. עם זאת, אושר הוא אולי המניע הכי פחות מובן לביצועים. אנשים חושבים שאם הם יקבלו את הקידום הם יהיו מאושרים או שאם יגיע ליעד המכירות הם ירגישו נהדר. אבל משום שהצלחה היא מטרה משתנה (בשנייה שאתם כובשים יעד, אתם מעלים את הסף). המשמעות היא שתחושת האושר הנובעת מהצלחה היא חמקמקה!
למעשה, אושר עובד בדרך הפוכה: אנשים המטפחים דפוס חשיבה חיובי עומדים טוב מול כל אתגר. לזה קורא  החוקר שון אקור "יתרון האושר". אשר צפה באפקט מתוקף היותו חוקר ומרצה ב-48 מדינות, בנושא הקשר בין אושר  ארגוני והצלחה ארגונית. והוא לא לבד, במטא-אנליזה של 223 מחקרים אקדמאיים ,  החוקרים סוניה ליובומירסקי, לורה קינג, ואד דינר מצאו ראיות חזקות לקשר הסיבתי בין שביעות רצון מהחיים ותוצאות עסקיות מוצלחות.
תפיסה מוטעית נוספת היא שהגנים שלנו, הסביבה שלנו או שילוב של השניים קובעים את רמת האושר שלנו (עד כמה אנו מסוגלים להיות מאושרים). אין ספק שלשני הגורמים יש השפעה אבל תחושת ה-well-being של אדם היא גמישה באופן מפתיע. ההרגלים שאתה מטפח, האופן שבו אתה מנהל אינטראקציות עם עמיתים, איך אתה חושב על לחץ- כל אלו יכולים להיות מנוהלים באופן שיגביר את האושר שלך ואת סיכוייך להצלחה.

תרגלו ופתחו הרגלים חדשים
אימון המוח להיות חיובי (להשתמש בדפוסי חשיבה חיוביים) אינו שונה מאימון גופני להארכת השרירים. לפי מחקר עדכני בנושא גמישות מוחית (neuroplasticity) היכולת של המוח להשתנות אף בבגרות חושפת כי בזמן שאתה מפתח הרגלים חדשים המוח שלך מבצע חיווט מחדש. 
לפי מחקרו של שון אקור, לתרגיל חיובי קצר פעם ביום למשך 3 שבועות יש השפעה אדירה. לדוגמא בדצמבר 2008, לפני עונת המיסוי הקשה ביותר בעשורים האחרונים,  אקור עבד עם מנהלי מס ב-KPMG בניו יורק וניו ג'רסי בניסיון לסייע להם להיות מאושרים יותר. הוא ביקש מהם לבחור 1 מ-5 פעילויות הנמצאות במתאם עם שינוי חיובי:
  1.       כתוב 3 דברים עליהם אתם מוקיר תודה.
  2.      כתוב מסר חיובי למישהו/י ברשת החברתית שלכם.
  3.       מדיטציה בשולחן העבודה למשך 2 דקות.
  4.       אימון גופני של 10 דקות.
  5.      תארו במשך 2 דקות ביומנכם האישי את החוויה המשמעותית ביותר שקרתה לכם ב-24 השעות האחרונות.

המשתתפים ביצעו פעולה אחת כל יום במשך 3 שבועות. מס' ימים לאחר מכן, החוקרים  העריכו את המשתתפים וכן קבוצת ביקורת  כדי להסיק לגבי  תחושת ה-well-being הכללית שלהם. עד כמה הם מעורבים? האם הם מרוצים? ועוד. בכל מדד, קבוצת הניסוי הייתה גבוהה משמעותית  לעומת קבוצת הביקורת. בבדיקה חוזרת של קבוצות הניסוי, 4 חודשים לאחר מכן, קבוצת הניסוי עדיין הראתה ציונים גבוהים משמעותית באופטימיות וסיפוק מהחיים. למעשה הציון הממוצע של קבוצת הניסוי בסקאלת סיפוק מהחיים, שאלון עליו יש הסכמה נרחבת כי מנבא פרודוקטיביות ואושר בעבודה, 4 חודשים אחרי התרגול, נמצא  גידול משמעותי.
תרגול קצרצר ביום שמר על מנהלי המיסוי הללו מאושרים חודשים לאחר שתכנית האימון נסתיימה. אושר הפך להרגל.

 רוצים להטמיע בארגונכם תכנית להגברת האושר הארגוני והפרודוקטיביות הארגונית? פנו אלינו ונשמח לסייע.

 חברת  Coachvision מתמחה באסטרטגיה ופיתוח ארגוני ואישי בחברות וארגונים מובילים במשק. השיטות והכלים החדשניים שפיתחנו עבורכם מבוססים על מחקרים ממדעי המוח, הפסיכולוגיה וההתנהגות הארגונית.
נשמח לסייע לכם להוביל את ארגונכם למצוינות באמצעים חדשניים.
 בברכת שבת שלום,
איילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)


מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הירשמו באתר שלנו:

www.coachu.org

יום חמישי, 4 באוגוסט 2016

אושר ארגוני משפיע על רווחי הארגון ?
להלן הוכחות מחקריות

עבור ארגונים, עובדים מאושרים משמעותם תוצאות טובות יותר בשורה התחתונה!
אז, איך יוצרים עובדים מאושרים?
בסדרת המאמרים הבאה נציג בפניכם 3 דרכים פשוטות ליצירת עובדים מאושרים אשר יגדילו את הרווחים.
השבוע: הגברת תמיכה חברתית.


החוקר האמריקאי, שון אקור טוען כי  עובדים בעלי ציונים גבוהים במדד סיפוק מהחיים הם בעלי סבירות גבוהה יותר להיות מדורגים גבוה ע"י לקוחותיהם. בנוסף, חנויות שעובדיהם דורגו גבוה במדד זה הרוויחו 21 דולר יותר פר מ"ר מרובע לעומת חנויות אחרות, תוספת של 32 מיליון דולר ברווחי רשת החנויות.

אושר ופרודוקטיביות: פי 3!
במטא- אנליזה של 225 מחקרים אקדמיים, סוניה ליובומירסקי, לורה קינג ואד דינר מצאו כי לעובדים מאושרים יש בממוצע 31% יותר פרודוקטיביות. המכירות שלהם גבוהות ב-37% והיצירתיות שלהם גדולה פי 3 לעומת עובדים לא מאושרים. כמו כן, נמצא כי עובדים בעלי ציון נמוך בשביעות רצון מהחיים (שאלון מתוקף ונפוץ) לוקחים בממוצע 1.25 יותר ימי חופש בחודש, דבר הפוגע בפרודוקטיביות הארגונית.

עזרו לעמיתיכם
תמיכה חברתית חזקה נמצאת במתאם עם מספר גדול של תוצאות טובות לארגון. למשל,  מחקרם של ג'וליאן הולטלונסטאד, טימותי סמית ובראדלי לייטון מראה כי רמות גבוהות של תמיכה חברתית מנבאות  אריכות ימים במהימנות זהה  לזו של אימון גופני סדיר, ורמות נמוכות של תמיכה חברתית מזיקות לנו כמו לחץ דם גבוה.
התועלות של תמיכה חברתית אינן רק גופניות. במחקר באוניברסיטת הרווארד שכלל 1648 סטודנטים שערך שון אקור עם פיל סטון וטל בן שחר, נמצא כי תמיכה חברתית היה המנבא הטוב ביותר לאושר בתקופות לחץ גבוה.
למעשה המתאם בין אושר ושאלון התמיכה החברתית של זימט (המדד האקדמי בו השתמשו) היה 0.71! להשוואה המתאם בין עישון וסרטן הוא רק 0.37. מחקר זה התמקד בכמה תמיכה חברתית הסטודנטים קיבלו. אבל במחקר המשך שערך אקור במרץ 2011, הוא מצא כי על מנת לשמר מעורבות ואושר חשוב יותר לבדוק כמה תמיכה נותנים הסטודנטים. לדוגמא, באיזו תדירות האם הסטודנט עוזר לאחרים כאשר הם עמוסים בעבודה? באיזו תדירות הוא יוזם אינטראקציות חברתיות בעבודה?
"ספקי תמיכה חברתית"- אלו שהשלימו עבודה בשביל אחרים, הזמינו עמיתים לארוחת צהריים, וארגנו פעילויות במשרד-היו פי 10  סבירים יותר להיות מעורבים בעבודה לעומת אחרים שהעדיפו להתבודד. "ספקי התמיכה החברתית" היו גם בסבירות גבוהה ב- 40% לקבל קידום. כמו כן, הם דיווחו על סיפוק גבוה יותר מהעבודה, והרגישו פי 10 יותר מעורבים בעבודה לעומת הסטודנטים שבאחוזון התחתון בסקאלת תמיכה חברתית.

תשאלו איך תמיכה חברתית יכול לעבוד ככלי תרגול להגברת אושר ארגוני?
אקור עונה על כך בהקשר למחקר ב"מערכת הבריאות של אוסנר".
בארגון זה השתמשו בתכנית להגברת תמיכה חברתית לעובדים ולפציינטים.  הארגון  חווה עלייה בביקורי חולים, עליה של 5% בסבירות של חולים להמליץ על הארגון ושיפור משמעותי בדירוגם כספק שירותי בריאות. אם כך, תמיכה חברתית מובילה לא רק  לעובדים מאושרים יותר אלא גם ללקוחות מרוצים יותר.

 רוצים להטמיע בארגונכם תכנית להגברת  האושר הארגוני והפרודוקטיביות באמצעות יצירת שיתופי פעולה צוותיים? חייגו 09-7655592 ונשמח לסייע.

 השיטות והכלים החדשניים שפיתחנו עבורכם מבוססים על מחקרים ממדעי המוח, הפסיכולוגיה וההתנהגות הארגונית.

יום שני, 13 ביוני 2016

מהו ההרגל אשר הוכח מדעית שיסייע לשמור על המוח שלנו לתפקד במיטבו?


כיצד תוכלו לעשות זאת בחיי היום יום, באופן עצמאי – במשרד או בביתי?
לכבוד חופשת החג הקרב ממליצים לכם להתנסות בתרגול שהכנו לכבודכם.
מותו של מוחמד עלי מהווה תזכורת קודרת למה שיכול לקרות לנו כאשר אנו לוקחים את הבריאות הנוירולוגית שלנו כמובנת מאליה. דמות איקונית, עלי, המתאגרף הטוב בעולם סבל ממחלת הפרקינסון. מצבו ללא ספק הושפע ע"י אינספור טראומות לראש. חוץ מלהימנע מפגיעות ראש, האם ישנן דרכים נוספות לשמר את תפקודי המוח? מחקר עדכני מלמד שבהחלט קיימות דרכים שכאלו.

ד"ר ג'וליה סמפטון בכתבתה מדווחת כי תרגול מיינדפולנס הוכח מחקרית כמגן על המוח מתהליך ההזדקנות וכמשפר פוקוס, פרודוקטיביות, תקשורת וזיכרון. 
מיינדפולנס משמעותו "מתן תשומת לב, באופן מכוון, עדין ולא שיפוטי, לחוויה שמתפתחת כאן ועכשיו" (ג'ון קבאט זין, 1979).
מחקרים הראו שאנו פחות מאושרים כאשר המוח שלנו נודד. עם זאת, נדידת מחשבות היא תופעה טבעית לחלוטין. בני אדם כל הזמן עסוקים במחשבות על העבר או העתיד או ממהרים להגיע לאיזשהו רגע פנטסטי שבאמת חשוב לנו. הדפוסים המולדים הללו שוחקים את איכות החיים שלנו ומדרדרים את תשומת הלב שלנו, היעילות שלנו ויכולת התקשורת שלנו.




מדיטציית מיינדפולנס היא כלי שיכול לסייע לנו לחיות את חיינו בזמן אמיתי. מחקרים הוכיחו כי מדיטציית מיינדפולנס יכולה להגן על מוחנו מנזקי הזמן. אנשים המתרגלים מדיטציה זו מראים נפח מוח מוגבר באזורים חשובים כגון ההיפוקמפוס, הקורטקס הפרה-פרונטלי והאונה הטמפו-פריאטלית. אזורים אלו הכרחיים לזיכרון, לשליטה עצמית, אמפתיה ותפקודים ביצועיים- מנהליים. 
כמו כן הוכח כי למתרגלי מדיטציית מיינדפולנס בשנות החמישים לחייהם יש נפחי מוח זהים לאלו הצעירים מהם ב-7.5 שנים.


קל ללמוד איך לתרגל מדיטציית מיינדפולנס והיא אינה דורשת קרבה לדת או איזשהו הכרח רוחני אחר. הטכניקה בסיסית. התחילו בישיבה נוחה ובמתן תשומת לב לרגע הנוכחי. התמקדו בנשימה- זה המקום הקל ביותר להפנות אליו תשומת לב. קחו מס' נשימות עמוקות ושימו לב למקום בגופכם בו הנשימה הכי מורגשת: אולי זה האוויר שנכנס דרך האף, יורד בגרון וממלא את הריאות. אתם יכולים להניח את היד על הבטן ולחוש כיצד החזה עולה ויורד. לאחר מס' נשימות המוח שלכם עשוי לנדוד. זה אך טבעי. כשזה קורה הזכירו לעצמכם שזה נורמלי לחלוטין והחזירו את תשומת הלב לנשימה. התחילו במדיטציה של 5 דקות ביום והגדילו בהדרגה את המשך-5 דקות ביום כל יום למשך שבוע עד שתצליחו לתרגל משך של 20 דקות. לנוחותכם לחצו כאן והתחלו לתרגל.

ומה הקשר של כל זה לעולם העבודה? למשרד? כשמתרגלים מיינדפולנס באופן שוטף מפתחים את היכולת להתרכז באופן משמעותי וללא הסחות דעת.
יכולת זו תסייע לכם להשלים פרויקטים, להקשיב לעמיתים שלכם, ולחשוב באופן אסטרטגי וחד. כאשר אתם נמצאים בתוך הרגע אתם למעשה מביאים את עצמכם השלם למתרחש כאן ועכשיו. לאורך זמן אתם תטפחו את היכולת החשובה להקשיב לדעות שונות ולשמר מידע משמעותי. אתם תחדדו את המודעות שלכם לרגשות שלכם ותדעו להימנע מתגובות חסרות מחשבה.

מדיטציית מיינדפולנס היא תרגיל מנטאלי בעל השפעה ניכרת על הקוגניציה שלכם, הביצועים שלכם והקשרים שלכם עם אחרים.
הכתבה התבססה על כתבתה של ד"ר JULIA SAMTON (M.D.) במגזין Inc. ב-8 ביוני 2016.
אנו ממליצים בחום להתחיל לתרגל ולהפוך את מדיטציית המיינדפולנס להרגל.
חג שבועות שמח ובריא!
 
בברכה,

איילה פינקוייס וצוות היועצים של 
coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)



מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:
www.coachu.org
טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640


 בקרו בליקדין שלנו

 קראו את הבלוג שלנו

 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי